יום ראשון, 22 באפריל 2012
יום שלישי, 17 באפריל 2012
יום ראשון, 8 באפריל 2012
יום שישי, 6 באפריל 2012
יום רביעי, 4 באפריל 2012
יום שני, 2 באפריל 2012
יום שלישי, 27 במרץ 2012
מלך גואל ומושיע-שיר לחג הפסח-ר' יהודה פתיה
מלך גואל ומושיע ר' משה חוצין
בגדד / מאה 18
מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים
וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה מַחֲזִיק רִפְיוֹן יְדֵי רָשִׁים
כִּי הוֹצִיא בְּחֹדֶשׁ אָבִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמוּשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
שְׁמוֹ יַחְדָּו נְרוֹמֵמָה עֲלֵי נֵבֶל וַעֲלֵי עָשׂוֹר
כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ וַיּוֹצִיא עַמּוֹ מִמָּצוֹר
וְהוּא צִוָּה אֱלֵי עַמּוֹ קְחוּ לָכֶם שֶׂה בֶּעָשׂוֹר
לְהוֹדִיעַ כִּי הוּא יָשׂוֹר עַל אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
הָעָם עָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בִּלְתִּי פַחַד מִמִּצְרַיִם
בְּשִׁירֵי זִמְרָה וּתְהִלָּה בִּשְׁלֹשׁ כִּתּוֹת מַחֲנַיִם
אָכְלוּ אוֹתוֹ עֲלֵי מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּהָעַרְבַּיִם
בִּלְתִּי מְבֻשָּׁל בַּמַּיִם וְנָא כִּי אִם צְלִי אִשִּׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
חֹסֶן יֶשַׁע יְמִינוֹ אֵל הֶרְאָה לְהוֹשִׁיעַ לָמוֹ
כִּי הִשְׁקִיף מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ הָעָם מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ
דַּם פֶּסַח וְדַם הַמִּילָה אֲזַי עָבַר הוּא בְּעַצְמוֹ
לְמִצְרַיִם וְאֶת עַמּוֹ הוֹצִיא מֵעַבְדוּת לְחָפְשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
חָזָק חוּשָׁה שְׁלַח זָרִים לִבְנֵי אֱדוֹם וּפִילַגְשִׁים
שִׂימֵם כְּמַהְפֵּכַת עָרִים עָרֵי אַשּׁוּרִים וּלְטוּשִׁים
וְתַכְנִיעַ גְּאוֹן זָרִים וּשְׁלַח לְעַם לְךָ דוֹרְשִׁים
הָאָדוֹן אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים בְּנִיסָן רֹאשׁ הָחֳדָשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
מלך גואל ומושיע - על הפיוט
הפיוט המרכזי לחודש ניסן ולחג הפסח במסורת בבל. הפיוט נכתב ע"י ר' משה ב"ר צדקה חוצין, מחכמי ומשוררי בבל במאה ה-18. יהודי בבל נוהגים להחל בשירת הפיוט הזה מיד לאחר פורים, ושירתו מבשרת את חודש ניסן העומד בפתח ואת בואו של חג הפסח. ואכן הפיוט מעורר לשמחה על חודש ניסן, ראש וראשון לחודשים, המביא בכנפיו את חג הפסח וגאולת מצרים, הגאולה הראשונה, המסמלת את הגאולה המבוקשת, שעתידה אף היא להתרחש בניסן, על פי דברי חז"ל – בניסן נגאלו, בניסן עתידין להיגאל.
בגדד / מאה 18
מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים
וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה מַחֲזִיק רִפְיוֹן יְדֵי רָשִׁים
כִּי הוֹצִיא בְּחֹדֶשׁ אָבִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמוּשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
שְׁמוֹ יַחְדָּו נְרוֹמֵמָה עֲלֵי נֵבֶל וַעֲלֵי עָשׂוֹר
כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ וַיּוֹצִיא עַמּוֹ מִמָּצוֹר
וְהוּא צִוָּה אֱלֵי עַמּוֹ קְחוּ לָכֶם שֶׂה בֶּעָשׂוֹר
לְהוֹדִיעַ כִּי הוּא יָשׂוֹר עַל אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
הָעָם עָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בִּלְתִּי פַחַד מִמִּצְרַיִם
בְּשִׁירֵי זִמְרָה וּתְהִלָּה בִּשְׁלֹשׁ כִּתּוֹת מַחֲנַיִם
אָכְלוּ אוֹתוֹ עֲלֵי מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּהָעַרְבַּיִם
בִּלְתִּי מְבֻשָּׁל בַּמַּיִם וְנָא כִּי אִם צְלִי אִשִּׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
חֹסֶן יֶשַׁע יְמִינוֹ אֵל הֶרְאָה לְהוֹשִׁיעַ לָמוֹ
כִּי הִשְׁקִיף מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ הָעָם מִתְבּוֹסֵס בְּדָמוֹ
דַּם פֶּסַח וְדַם הַמִּילָה אֲזַי עָבַר הוּא בְּעַצְמוֹ
לְמִצְרַיִם וְאֶת עַמּוֹ הוֹצִיא מֵעַבְדוּת לְחָפְשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
חָזָק חוּשָׁה שְׁלַח זָרִים לִבְנֵי אֱדוֹם וּפִילַגְשִׁים
שִׂימֵם כְּמַהְפֵּכַת עָרִים עָרֵי אַשּׁוּרִים וּלְטוּשִׁים
וְתַכְנִיעַ גְּאוֹן זָרִים וּשְׁלַח לְעַם לְךָ דוֹרְשִׁים
הָאָדוֹן אֲשֶׁר מְבַקְשִׁים בְּנִיסָן רֹאשׁ הָחֳדָשִׁים
הוֹדוּ לָאֵל כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים
מלך גואל ומושיע - על הפיוט
הפיוט המרכזי לחודש ניסן ולחג הפסח במסורת בבל. הפיוט נכתב ע"י ר' משה ב"ר צדקה חוצין, מחכמי ומשוררי בבל במאה ה-18. יהודי בבל נוהגים להחל בשירת הפיוט הזה מיד לאחר פורים, ושירתו מבשרת את חודש ניסן העומד בפתח ואת בואו של חג הפסח. ואכן הפיוט מעורר לשמחה על חודש ניסן, ראש וראשון לחודשים, המביא בכנפיו את חג הפסח וגאולת מצרים, הגאולה הראשונה, המסמלת את הגאולה המבוקשת, שעתידה אף היא להתרחש בניסן, על פי דברי חז"ל – בניסן נגאלו, בניסן עתידין להיגאל.
יום ראשון, 25 במרץ 2012
יום שלישי, 13 במרץ 2012
יום שישי, 9 במרץ 2012
יום רביעי, 7 במרץ 2012
יום ראשון, 4 במרץ 2012
יום חמישי, 1 במרץ 2012
יום חמישי, 23 בפברואר 2012
יום שלישי, 21 בפברואר 2012
יום חמישי, 16 בפברואר 2012
יום רביעי, 15 בפברואר 2012
יום שלישי, 14 בפברואר 2012
דוד חלבי ז"ל - נגילה הללויה David Halabi - Nagila Haleluya
נָגִילָה הַלְלוּיָּה נָגִילָה
בָּא זְמַן, בָּא זְמַן, בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה.
אֵל שַׁדַּי שַׁדַּי, שַׁדַּי
קַבֵּץ נִדְּחֵי יְדִידַי
וְגָרֵשׁ מְשַׂנְאַי וְגָרֵשׁ מְשַׂנְאַי
נַפְשִׁי בָּהֶם גָּעֲלָה
פזמון: נגילה...
שְׁלַח לִי, שְׁלַח לִי, שְׁלַח לִי
בֶּן יִשַׁי גּוֹאֲלִי
וּבְנֵה לִי בֵּית הֵיכָלִי
בְּאוֹיְבַי עֲשֵׂה כָּלָה
פזמון: נגילה...
רַחֲמָן, רַחֲמָן, רַחֲמָן
חוּס עַל עַם לֹא אַלְמָן
וּשְׁלַח צִיר נֶאֱמָן
וּנְסַדֵּר שִׁיר וּתְהִלָּה
פזמון: נגילה...
חָזָק, חָזָק, חָזָק
שְׁמֹר זֶרַע יִצְחָק
וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחָק
יְבַשֵּׂר עַם סְגוּלָה
פזמון: נגילה...
בָּא זְמַן, בָּא זְמַן, בָּא זְמַן הַגְּאֻלָּה.
אֵל שַׁדַּי שַׁדַּי, שַׁדַּי
קַבֵּץ נִדְּחֵי יְדִידַי
וְגָרֵשׁ מְשַׂנְאַי וְגָרֵשׁ מְשַׂנְאַי
נַפְשִׁי בָּהֶם גָּעֲלָה
פזמון: נגילה...
שְׁלַח לִי, שְׁלַח לִי, שְׁלַח לִי
בֶּן יִשַׁי גּוֹאֲלִי
וּבְנֵה לִי בֵּית הֵיכָלִי
בְּאוֹיְבַי עֲשֵׂה כָּלָה
פזמון: נגילה...
רַחֲמָן, רַחֲמָן, רַחֲמָן
חוּס עַל עַם לֹא אַלְמָן
וּשְׁלַח צִיר נֶאֱמָן
וּנְסַדֵּר שִׁיר וּתְהִלָּה
פזמון: נגילה...
חָזָק, חָזָק, חָזָק
שְׁמֹר זֶרַע יִצְחָק
וְקַבְּצֵם מִמֶּרְחָק
יְבַשֵּׂר עַם סְגוּלָה
פזמון: נגילה...
יום שני, 13 בפברואר 2012
יום חמישי, 26 בינואר 2012
אתה אל כביר - רבי דוד ריאחי
מחבר:
ר' רפאל ענתבי
אַתָּה אֵל כַּבִּיר רַחוּם שִׁמְךָ
כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ רַחֵם עַל עַם סְגֻלָּה
לְאֵין קֵץ וְתִכְלָה
נַפְשִׁי תּוֹדֶךָ
שְׁעֵה מַהֲלָלִי נֶאֱמָן בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן
חֹן עָלַי בְּחֶמְלָה
יוֹמָם וְלַיְלָה לֹא אֶחֱשֶׁה
רְצֵה שִׂיחִי כְּמוֹ אִשֶּׁה לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ
בִּמְקוֹם זֶבַח וְעוֹלָה
רְאֵה צוּרִי אֹרֶךְ גָּלוּתִי
רָדוּ בִּי זָרִים וְקָמִים כַּמָּה יָמִים
נָא תָּחִישׁ גְּאֻלָּה
פְּאֵר וְכָבוֹד וְעֹז תִּתֵּן
כָּל בֹּקֶר זְמִירוֹת נוֹתֵן לְבֶן דָּוִד מְשִׁיחֶךָ
בְּקוֹל שִׁיר וּתְהִלָּה
אֵלי בָּרֵךְ וְחַזֵּק
שָׂאֵם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים לְעַם הַיְּשָׁרִים
בְּיֶתֶר מַעֲלָה
יום שבת, 21 בינואר 2012
יום חמישי, 19 בינואר 2012
יום שלישי, 17 בינואר 2012
יום ראשון, 15 בינואר 2012
יום שבת, 14 בינואר 2012
יום חמישי, 12 בינואר 2012
יום שני, 9 בינואר 2012
יום שבת, 7 בינואר 2012
יום שלישי, 3 בינואר 2012
יום שני, 2 בינואר 2012
יום ראשון, 1 בינואר 2012
יום רביעי, 28 בדצמבר 2011
יום שני, 26 בדצמבר 2011
יום שישי, 23 בדצמבר 2011
יום שלישי, 20 בדצמבר 2011
יום שישי, 16 בדצמבר 2011
יום חמישי, 15 בדצמבר 2011
יום ראשון, 11 בדצמבר 2011
החזן רפאל יאיר אלנדב זצ''ל צור משלו אכלנו בלעדי לפורטל חזנות ופיוט
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי. שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.
הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ, רוֹעֵנוּ אָבִינוּ,
אָכַלְנוּ אֶת לַחֲמוֹ, וְיֵינוֹ שָׁתִינוּ,
עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ, וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ,
אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ, אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי. שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.
בְּשִּׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵינוּ,
עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ.
מָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ,
חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ, וֶאֱמֶת יְיָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי. שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.
רַחֵם בְּחַסְדֶךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ,
עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ,
בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ,
רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי. שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא,
וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ, וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה,
הָרַחְמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה,
עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא, כְּבִרְכַּת יְיָ.
הַזַּן אֶת עוֹלָמוֹ, רוֹעֵנוּ אָבִינוּ,
אָכַלְנוּ אֶת לַחֲמוֹ, וְיֵינוֹ שָׁתִינוּ,
עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ, וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ,
אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ, אֵין קָדוֹשׁ כַּייָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי. שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.
בְּשִּׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאֱלֹהֵינוּ,
עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ.
מָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ,
חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ, וֶאֱמֶת יְיָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי. שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.
רַחֵם בְּחַסְדֶךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ,
עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ,
בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ,
רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְיָ.
צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ, בָּרְכוּ אֱמוּנַי. שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר יְיָ.
יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ, עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא,
וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ, וּבִרְנָנָה נַעֲלֶה,
הָרַחְמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה,
עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא, כְּבִרְכַּת יְיָ.
- ↑ בנוסח אשכנז א"א "טובה"
יום חמישי, 8 בדצמבר 2011
יום רביעי, 7 בדצמבר 2011
יום שלישי, 6 בדצמבר 2011
יום ראשון, 4 בדצמבר 2011
יום שבת, 3 בדצמבר 2011
יום שישי, 2 בדצמבר 2011
יום חמישי, 1 בדצמבר 2011
יום רביעי, 30 בנובמבר 2011
יום שלישי, 29 בנובמבר 2011
יום חמישי, 24 בנובמבר 2011
יום רביעי, 23 בנובמבר 2011
Musique Andalouse Marocaine (Al-Âla)
la musique andalouse
* la darbouka : tambour en calice, en bois d’olivier ou en poterie, couvert d’une peau de chèvre ou de poisson.
* l’oud et la kouitra : l'ancêtre du luth
* le rebec ou le rabâb : la vièle arabe remplacée parfois par le violon aujourd'hui
* le nay : flûte en roseau à embouchure libre, à six ou sept trous
* le qanûn ou kanoun : cithare aux nombreuses cordes, jouée avec des onglets aux doigts
יום שלישי, 22 בנובמבר 2011
יום ראשון, 20 בנובמבר 2011
יום שבת, 19 בנובמבר 2011
יום שלישי, 15 בנובמבר 2011
יום ראשון, 13 בנובמבר 2011
יום שני, 7 בנובמבר 2011
יום חמישי, 3 בנובמבר 2011
יום רביעי, 2 בנובמבר 2011
mahia de figues
La seule Mahia que nous pouvions boire au Maroc vers les années 50 et 60 était faite "illegalement" par les juifs des mellahs.
Il était interdit de fabriquer et de vendre de la mahia durant sa jeunesse au Maroc.
Il y avait un monsieur à l'époque , aux environs de 1959, habitait à la petite porte du mellah.
Du cote de la synagogue , ce monsieur faisait rentrer chez lui les clients assez furtivement en regardant à droite et à gauche pour s'assurer que personne n' observait (du vrai roman serie noire), et à l'intérieur il avait son laboratoire...alambic,tubes et tout le reste..et bien sur il remettait aux clients sélectionnés une ou deux bouteilles incognito, genre vin cacher, rempli de sa mahia de figues faite maison, évidemment il n'avait pas sa propre étiquette, sa publicité se faisait de bouche à oreille.
C'était toute une époque, c'était la mahia de Rabat, c'était là, la manière de s'en procurer... ces temps là, il n'y avait pas d'autre moyen pour en avoir.
C'etait de la mahia clandestine.....mais...
Quelle eau de vie ! Quelle eau de figue ! Quelle MAHIA !!!
יום שלישי, 1 בנובמבר 2011
הירשם ל-
רשומות (Atom)